אלקלעי, ר' יהודה שלמה חי

1878-1798

רב, סופר מ"מבשרי הציונות."

יליד סראייבו, בירת בוסניה. בילדותו הובא לירושלים והתחנך בה. בגיל 27

נקרא לעמוד בראש קהילת זמלין שבסרביה. בשנת 1834 התחיל בפעילותו להפצת

העיון הלאומי.

האמונה בגאולה המשיחית ומאורעות היסטוריים חיצוניים שהתרחשו באתה עת

שחרור עמי הבלקן מעול התורכים, עלילת דמשק שכנעו את הר' אלקלעי שאין

תקומה אחרת ליהודים אלא בכינון מדינה במולדתם ההיסטורית. במשנתו, כפי

שבאה לידי ביטוי בספריו הרבים, חזר על הרעיון כי כל יהודי חייב למלא

מצוות ולהיות נאמן למלכו, דהיינו לאלוהיו. נאמנות יכולה להתקיים רק בארץ

ישראל ולכן גאולה פירושה "תשובה" ו"תשובה" פירושה שיבה לארץ ישראל.

אלקלעי הציע לפעול בשלושה מישורים למען השגת המטרה הציונית:

* פנייה לשולטן התורכי למען ייתן לעם היהודי את ארץ אבותיו. לצורך זה

הציע להקים מועצה יהודית מייצגת ("אספה מכוננת.")

* פנייה אל המעצמות האירופאיות בבקשת עזרה להגשמת הרעיון הציוני.

* להקים חברה ליישוב ארץ ישראל, כדי שזו תתחיל בפעולות מעשיות.

ב 1851 יצא רב אלקלעי לצרפת, גרמניה ובריטניה במטרה לשכנעם בצדקת הרעיון

הציוני. ב 1860 תמך בהקמת חברת כי"ח (כל ישראל חברים) וראה בה את

תחילת הדרך למימוש רעיון שיבת ציון המודרנית.. ב 1871 ביקר בא"י והקים

בה את "חברת כל ישראל חברים ליישוב א"י, אך החברה התפרקה לאחר זמן קצר.

ב 1874 השתקע בארץ, התיישב ביפו ואח"כ עבר לירושלים, שם נפטר. על שמו

היישוב אור יהודה.

רב אלקלעי נחשב לאחד מ"מבשרי הציונות" אותם אישים שהקדימו בדור את

הרעיון הציוני המדיני, שראשיתו בתנועת "חיבת ציון" וב"ציונות המדינית".

אלקלעי ייצג את הזרם שינק מתוך המסורת. גישתו הלא מקובלת קוממה עליו לא

אחת את היהדות החרדית ומנהיגי ה"יישוב הישן" בירושלים.