אברהם מנחם מנדעל אוסישקין

(1863 - 1941)

מנהיג ציוני ונשיא הקרן הקיימת לישראל

אברהם מנחם מנדעל אוסישקין, שנקרא בשמו השני מנחם, נולד בשנת 1863 בדוברובנה

שברוסיה כבן יחיד להוריו. שנות ילדותו הראשונות עברו עליו בלימודים ב"חדר".

בשנת 1781, כשהיה בן שמונה, עברה המשפחה למוסקבה. אוסישקין עבר ללמוד בבית

ספר רוסי, וסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1882.

בשנת 1881 אירעו ברוסיה פוגרומים רבים ביהודים ("פרעות בנגב"). הפוגרומים זעזעו

את אוסישקין כמו רבים מבני דורו, ובשנת 1882 הוא הקים, יחד עם סטודנטים נוספים,

ארגון בשם "אגודת עולים לארץ ישראל", שחבריו התעתדו לעלות לארץ. שנתיים מאוחר

יותר הצטרף לאגודת "חובבי ציון", ובשנת 1885 מונה למזכיר כל אגודות "חובבי

ציון" במוסקבה.

במקביל לפעילותו הציונית למד אוסישקיו בטכניון במוסקבה, ובשנת 1889 סיים את

לימודי וקיבל את התואר הנדסאי.

בשנת 1981 עבר אוסישקין להתגורר בעיר יקאטרינוסלאב שברוסיה, ונשא אישה. באותה

השנה הוא ערך את ביקורו הראשון בארץ, ביקור שנמשך שלושה חודשים. במהלך הביקור

הוא חקר את המצב בארץ ופירסם את מסקנותיו בחוברת מיוחדת. בדרכו חזרה לרוסיה

פגש בוינה את הרצל ובשנת 1897 נבחר לשמש כמזכיר העברי בקונגרס הציוני הראשון

שנערך בבאזל.

בשנת 1903, מיד לאחר פרעות קישינב, ערך אוסישקין את ביקורו השני בארץ. הוא

שהה בארץ ארבעה חודשים, ופעל להקמת ארגון מרכזי של יהודי ארץ ישראל. הארגון

קרם עור וגידים אולם לא האריך ימים.

בשנת 1905 פירסם אוסישקין חוברת בשם "הפרוגראמה שלנו", בה פרש את השקפתו המדינית.

הוא מנה חמישה יסודות להקמת מדינה יהודית: עבודה מדינית, רכישת קרקע, עלייה,

התיישבות ועבודה חינוכית וארגונית. בקונגרס הציוני השביעי שהתכנס באותה שנה

היה אוסישקין מהמתנגדים הבולטים לתכנית אוגנדה שהציע הרצל, והצליח להעמיד

לצידו את מרבית המשתתפים, ולטרפד את ההצעה.

בשנת 1906 התמנה אוסישקין לראש ועד תנועת "חובבי ציון" באודיסאה, תפקיד בו

כיהן משך 13 שנים רצופות, עד ל 1919. במהלך התקופה הוא היה לאיש המרכזי בפעילות

ציוני רוסיה למען יישוב ארץ ישראל, ונודע בדבקותו במאבק למען השפה העברית.

בקונגרס הציוני העשירי, בשנת 1911, נקבעה הודות למאבקו ישיבה שנערכה כולה

בעברית, לראשונה בתולדות הקונגרסים.

בסוף שנת 1919 עלה אוסישקין לארץ ישראל, ועמד בראש "ועד הצירים" - המשלחת הציונית

שניהלה את היישוב אל מול המנדט הבריטי. אוסישקין היה בחילוקי דעות מתמשכים

מול חיים וייצמן בגין מדיניותו הפשרנית של האחרון אל מול הבריטים.

בשנת 1923 אוסישקין לא נבחר להנהגה הציונית, והוא החל לרדת בסולם ההנהגה, אך

באותה שנה נבחר לשמש כנשיא קרן קיימת לישראל, תפקיד בו שימש עד יום מותו.

הוא חתר לרכוש קרקעות במהירות המרבית, וכן פעל לטובת עדות המזרח וקידומן.

בשנת 1937, בעת הויכוח הגדול על המלצות ועדת פיל לחלוקת הארץ הצהיר אוסישקין

כי בשבילו כל חלקי הארץ קדושים, והתנגד לכל תכנית חלוקה של ארץ ישראל.

מנחם אוסישקין נפטר בשנת 1491. כיום נקראים על שמו רחובות רבים ברחבי הארץ,

וכן אולם הכדורסל אשר משמש את הפועל תל אביב.