 |
|
בירנבאום נתן (1937-1864) |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 סופר והוגה דעות יהודי. למד בבית ספר גרמני, הושפע בנערותו מן הספרות הגרמנית והתרחק מהיהדות הדתית.
הוא הוסמך כד"ר למשפטים מטעם האוניברסיטה של וינה, עיר מולדתו, בשנת 1897.
הכרתו היהודית-לאומית באה לידי ביטוי לראשונה בחוברת נגד ההתבוללות שכתב בגיל 15. לאחר "הפרעות בנגב" בשנת 1881, הצטרף לתנועת "חיבת ציון" ומשנת 1882 היה חבר באגודת "קדימה" שפעלה בווינה.
ערך את כתב העת של תנועת "זלבסטאמנסיפציון" ("השתחררות עצמית"), ובשנת 1893 קבע את המונח "ציונות" המתבסס על השם המקראי של ירושלים: "ציון". המונח אומץ על ידי הרצל והפך לשמה של התנועה הלאומית היהודית למען חזרה לארץ ישראל.
ב-1897 השתתף בקונגרס הציוני הראשון ושימש במשך אותה שנה כמזכיר ראשי של המשרד הציוני בווינה.
היה מיוזמי ועידת הסופרים היהודיים בצ'רנוביץ בשנת 1906 שבמהלכה הוכרזה השפה היידית כלשון לאומית של העם היהודי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הצטרף ליהדות החרדית. היה חבר "אגודת ישראל" ושימש כמזכיר התנועה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|