מאת:*נתן רועי,מנהל אתר אינטרנט (עברית) הסוכנות היהודית לא"י

אני יודע שהציניות כבשה כל חלקה טובה ואת הטוב והמיטיב מתקשים לראות כשעכירות מתפשטת, לעיתים מרצון, על גלגל העין.

כן, ראיתי ישראלים שמחים. והם גרים בתכנית "עתידים" שהסוכנות היהודית לא"י היא שותפה מלאה ובכירה במימונה.

אני יודע שיש דעה ש"אליטה" מצמיחה "אליטות". כסף בא לכסף,מכירים את האמירה הזאת,אז זהו שאני גם מכיר את האמירה הזאת אבל ראיתי ישראלים שמחים, שלא באו מכסף, והם מעזים לחלום, כי יש מי שמגשים להם את החלום להגיע לחוף מבטחים הן בתחום ההשכלה והן בתחום הגשמי.פרנסה.

על "עתידים" קרא כאן

ילדים

ראיתי,שוחחתי, התרשמתי מילדים בתוכנית "קדם עתידים" שבכפר סילבר ליד אשקלון.

הם מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. יש כאן ילדים , כמו יוליה החביבה, שעלתה לישראל מסיביר במסגרת נעל"ה, ויש ילדה , כמו שרון תכולת העין, ממושב ליד אשקלון שגם אביה הוא בוגר כפר סילבר, והם כולם שמחים שהם כאן, בתכנית.

רכזת "קדם עתידים", הדר אדרי, אומרת כי ההשקעה בילדים שנבחרים ל"קדם עתידים" היא גדולה מאד. "מחיר ההשקעה" איננו קבוע כיון שהתכנית מותאמת לכל ילד על פי היכולת שלו.

אלה הם הילדים שיגיעו רחוק ויהיו אנשי התכנון והמעש בארץ הסוערת שלנו. את הכספים לתכנית זו משקיעים: מדינת ישראל ונדיבי ישראל ותפוצות העם היהודי באמצעות הסוכנות היהודית לא"י.

עד היום, מאז שנת 1999, כש"עתידים" נוסדה, השתתפו בתכנית 21000 צעירים וצעירות. בסיום התכנית אפשר למנות את ההישגים במספרים : 2305 מהנדסים שעובדים ו- 1591 שלומדים הנדסה ומדעים.

על דלתות התכנית מתדפקים עשרות אלפי ילדים וילדות מהפריפריה שמגיעים לישיבות הסינון של "עתידים" מעת לעת.

אני זוכר את הימים הראשונים של התכנית שהחלה כחלום של הרמטכ"ל, וקבוצה מצומצמת של נדבנים ישראליים כמו למשל איתן ורטהיימר והסוכנות היהודית, לאפשר לילדי הפריפריה לזכות בהכשרה טכנולוגית. דיברו אז על זיהוי פוטנציאל, ליווי, והובלה לקראת הישגים.

קווי המתאר הבסיסים של התכנית היו ועודם:

*ילדים וילדות יגיעו לתכנית מהפריפריה;
*משתתפי התכנית יהיו תמיד רק צעירים;
*המתקבלים לתכנית יהיו אלה שסומנו כבעלי פוטנציאל בהנדסה ומדעים;

בשיחה עם הילדים של "קדם עתידים" בכפר סילבר התרשמתי מיכולת ההבעה מחד גיסא אך גם מהרצון להצליח מאידך גיסא. הם פשוט יודעים מה הם רוצים להיות.

יוליה, שהוריה מתגוררים עדיין בסיביר, יודעת שהיא רוצה להיות כימאית. היא רק בת -עשרה, שנה בישראל,והיא יודעת שהיא רוצה להיות כימאית. והיא תהייה.

כשאני שואל אותה : מה זה אומר שאת טובה במתמתיקה ?

היא עונה :

אני מקבלת את התרגיל ופותרת מהר מהר.... ויש לי מורה לכימיה שהיא מאד מאד טובה והיא שסייעה לי מאד להכיר את הכימיה.

יוליה צעירה מאד.  כמו כל חבריה ב"קדם עתידים".

על "קדם עתידים" קרא כאן

זהר מיימון, נציגת הסוכנות היהודית בעמותה, אומרת כי הילדים זוכים, באמצעות הסוכנות היהודית והנדבנים האחרים, להעצמה של ממש בתחומים שבעטיים הגיעו ל"קדם עתידים".

דנה פארן, נציגת "עתידים", מבהירה כי החלום הינו להגיע למצב שהעמותה תוכל ללוות את הילדים מגיל 13 , במשך שמונה שנים קדימה, עד לתחילת העבודה בעולם התעשייה, למשל. זה חלום שכבר זכה לתכנון של כמה מבכירי "עתידים" והסוכנות היהודית.

בתשובה לשאלה מה עושה הסוכנות למען המדינה ? מה עושה המדינה למען הילדים ? מה עושים הנדבנים למען המדינה ?

"עתידים" היא אחת התשובות לשאלה זו.

צעירים

כדי לראות מה עושים המתקדמים יותר, חניכי "עתידים", הלכתי לראות כמה מהם במכון הטכנולוגי בחולון.

על המכון קרא כאן

מנכ"ל המכון, דב פלג, אומר כי אל שערי המכון מגיעים בני הרובד האמצעי מבין המתמודדים על לימודי המשך בתחומי הטכנולוגיה.

מוסד זה מספק,לדבריו, 700 מהנדסים,מדי שנה בשנה, לשוק התעשייה בישראל. "אנו רואים בפעילות זו סיוע ישיר לביצורה של המדינה כיון שהעדר מהנדסים ואנשי טכנולוגיה יכול להוות סכנה קיומית של ממש למדינת ישראל" הוא אומר.

המוסד מתוקצב על ידי המדינה. חניכי "עתידים" שלומדים כאן זוכים לסיוע של "עתידים" בכל שנת לימודים שלה, סיוע באיתור מקורות פרנסה, ומעקב אחר המשך התפתחותו.

"לפני שנה דאגנו,בטקס הסיום,להביא לאירוע,במכונית שלנו, את בני המשפחה של בוגר שלנו,עולה מאתיופיה, ומחינו דמעה כשראינו את ההורים רואים לנגד עיניהם את התגשמותו של החלום: הבן מתקדם" הוא מספר.

בין הבוגרים שפגשתי שם היה דימה קרסו, שנה א' במכון, שהגיע לכאן באמצעות "עתידים". הוא חייל בודד וחריג במצבו המשפחתי. היום, הוא אומר, הוא לומד קשה מאד כדי להתאים לדרישות המכון. "עתידים" והמכון מכשירים ומאמנים אותו בתחומים נדרשים כמו חשבון ברמה גבוהה (אינפיטיסימלי), ועוד.

בזזו סבת מקרית אתא לומד במגמת חשמל ואלקטרוניקה (שנה א). "זה כמו בית. ואילולא "עתידים" אינני משוכנע שהייתי לומד בכלל או לומד כאן".

שני הצעירים מגיעים ממעגל באוכלוסיה שידה איננה משגת לקבל השכלה גבוהה ברמה זו.

הילה יעקב, שלומדת כאן ניהול טכנולוגיה,עובדת בהתאחדות התעשיינים ולומדת במכון. "אין לי מילים לתאר את הטיפול בנו כאן",היא מסבירה.

אשרת אליאס , בת למשפחה שבה שמונה אחים ואחיות בקרית מלאכי, מסיימת שנה ד' במכון ועובדת כבר בתעשייה האווירית במסגרת "עתידים לתעשייה". "למדתי כאן באמצעות "עתידים", מצאתי כאן עבודה באמצעות היחידה להכוון תעסוקתי, ותענוג וכיף להיות כאן".

שרון בלומנטל, מסיים שנה ד' בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועובד בחברת "אלווריון", מן החברות המובילות בתחומי האלקטרוניקה, וכשהוא מדבר על הסיוע שלו זוכה הוא מתרגש מאד.

הצעירים הינם חלק מתכנית "עתידים לתעשייה".

על "אלווריון" קרא כאן
על "עתידים לתעשייה" קרא כאן 

בוגרים

באחד מאולמות חברת  "נס", חברה ישראלית שנסחרת בבורסה של ניו יורק וישראל, פגשנו את אחד מבוגרי "עתידים", שעבר את המסלול, ושמו : מהנדס רועי ויצמן.

על "נס" קרא כאן

הוא נולד בקרית ים ד'. משם עברו ההורים למושב מסד שבגליל התחתון. המצב הכלכלי לא היה מזהיר בלשון המעטה.

עם סיום השירות הצבאי החליט לעלות מדרגה ולרכוש מקצוע. מקורות מימון לא היו לו.

הוא עבד באבטחה, בארבעה מקומות עבודה, בעת שהחל ללמוד במכינה באוניברסיטה העברית. הוא פנה ל"עתידים" והתקבל.

במהלך תקופת הלימודים , שבה זכה לסיוע מ"עתידים" שהקל עליו במידה רבה את הלימודים, הוא החל לעבוד כמתנדב בחברת "נס". "כשאתה מקבל יש לך רצון של ממש להשיב למי שנתן לך" הוא אומר.

הוא למד , עבד , התנדב וסיים את המסלול, והתקבל לעבודה בחברת "נס". "השילוב הזה שבין אקדמיה לעבודה ב"נס" הוכיח את עצמו בצורה נהדרת" הוא אומר.

רועי ויצמן, צעיר שחלם להיות "מישהו", בעל מקצוע מתקדם, והגשים את חלומו.

התחושה שאתה חווה בפגישה עם בחור מן המשפחה של רועי ויצמן היא תחושה של התרוממות רוח. אני הרגשתי כך. אני מעריך שרבים אחרים, שבאים עימו ועם אנשי "עתידים" במגע, חווים את אותה תחושה של סיפוק שיש צעירים שאפשר להשאיר בידיהם את כידון המטוס המדהים ביותר בעולם ששמו : מדינת ישראל.