שיעור מספר 26

התנועה הלאומית היהודית בשנים 1917 - 1939 - סיכום שיעורים 17 - 25

השיעורים 17 - 25 נסובו סביב שלוש נושאים מרכזיים הקשורים זה בזה:

מטרות לימודיות:

1. התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם.

2. הסכסוך היהודי - ערבי בשנות ה - 20 וה- 30.

3. מאפייני המדיניות הבריטית בארץ ישראל מ"הצהרת בלפור" בשנת 1917 ועד "הספר

    הלבן" של מקדונלד בשנת 1939.

1. התפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל בין שתי מלחמות עולם

בשנות העשרים - בתקופת העליות השלישית והרביעית הונחו היסודות לבית הלאומי.

 היישוב גדל פי שלושה בערך והגיע ל - 160000 - 170000 נפש (בעליה השלישית

הגיעו כ - 35000 איש, בעליה הרביעית למעלה מ- 6700). מספר הישובים החקלאיים

הגיע ל - 110 ובהם כרבע מהאוכלוסיה היהודית. גאולת אדמות עמק יזרעאל בתקופת

העליה השלישית היו גולת הכותרת של מפעל ההישבות בארץ וגם באזורים אחרים חלה

התקדמות בהקמת מושבות ויישובים חקלאיים. ענפי המשק המעורב והפרדסנות התפתחו.

 הונחו יסודות למפעלי חרושת. היישוב העירוני התפתח במהירות רבה הודות ליבוא

הון פרטי בעקבות עלייתם לארץ של בני העלייה הרביעית ("העלייה הבורגנית").

 ייבוא ההון הפרטי הביא להרחבת התשתית התעשייתית של הישוב, להמשך מפעל רכישת

הקרקעות בארץ ישראל ולתעסוקה לפועלים העבריים.

בשנות ה - 20 הונחו למעשה יסודותיה של "המדינה שבדרך" - כלומר יסודות השלטון

העצמאי העתיד לבוא - על ידי הקמת מוסדות ואירגונים, מפלגות ודפוסי חברה חדשים

כגון ?אספת הנבחרים" (הגוף המחוקק) "הוועד הלאומי" (הגוף המבצע) הרבנות הראשית,

הסתדרות העובדים הכללית ומוסדותיה, התנועות הקיבוציות, מוסדות תרבות ומדע

והקמת כוח המגן העברי - ה"הגנה".

שנות ה - 30 היו בעיקרן שנותיה של העלייה החמישית, עלייה שגברה משעלה היטלר

לשלטון, בראשית 1933, ונמשכה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ב - 1939. העלייה

לארץ קבלה תאוצה ולעומת ממוצע שנתי של 3500 עולים בשנים 1926 - 1932, הגיעו

ב - 1933 37000 עולים, ב - 1934 45000 וב - 1935 66500. סך הכל בעליה זו

עלו כרבע מיליון עולים, שחלקם היו "בלתי לגאילים" - מעפילים - שהגיעו ללא

"סרטיפיקטים" - רשיונות עליה. ערב מלחמת העולם השניה, מנה היישוב בארץ ישראל

כ - 475000 נפש, למעלה משליש מכלל תושבי ארץ ישראל.

2. הסכסוך היהודי - ערבי בשנות ה - 20 וה - 30

המאבק בין יהודים וערבים החל עוד בשנות ה - 80 של המאה ה - 19 בתקופת העלייה

הראשונה, בצורת סיכסוכים בעלי אופי כלכלי - חברתי מקומי. היחסים שבין ערביי

ארץ ישראל ליישוב היהודי הוחרפו בתקופת העליה השניה, עם התחזקות התנועה הלאומית

הערבית. "הצהרת בלפור" ומסירת ארץ ישראל כמנדט לבריטניה הגבירו את התנגדות

הערבים לעליית יהודים ולהתבססות הישוב היהודי ברץ ישראל. ההתנגדות הלאומית

הערבית באה לידי ביטוי בהסתה פרועה, מאמרי שטנה בעתונות, אסיפות מחאה והפגנות.

 שיאה של ההתנגדות הלאומית הערבית היו מעשי טרור ומאורעות דמים. בשנות ה

- 20 וה - 30 היו כמה גלי מאורעות:

1. פעולות האיבה הראשונות:

א. מאורעות 1920 - "פסח הדמים" בירושלים וההתקפה על תל חי במסגרת מאבק השליטה

   על צפון ארץ ישראל ("אצבע הגליל"). במאבק גבורה נהרגו שמונה ממגיני היישוב,

   ביניהם יוסף טרומפלדור.

ב. מאורעות 1921 - ביפו ( בין ההרוגים היה הסופר יוסף חיים ברנר) ובמקומות אחרים.

2. מאורעות 1929 - לאחר שנות רגיעה מדומות, החלו להיוצר בארץ מוקדי הסתה נגד

היהודים. ההסתה אורגנה על יד ה"מופתי" של ירושלים - אמין אל חוסייני. פעילה

לפרעות בשנת 1929 היתה התנגדותם של הערבים לכך שהיהודים יתפללו ליד הכותל

הערבי. התעמולה המסלמית טענה כי תפילת היהודים מעמידה בסכנה את המסגדים הקדושים

לאיסלאם. מאורעות 1929 החלו בירושלים ומשם התפשטו על פני מקומות רבים בארץ.

 ידוע במיוחד הטבח שנעשה ביהודי חברון, שבו נהרגו למעלה משליש מהרוגי המאורעות.

3. מאורעות 1936 - 1939 ("המרד הערבי?) גידולו המהיר של היישוב היהודי בשנות

ה - 30 עורר גל חדש של פעילות ותגובות קיצוניות מצד הערבים. באותן שנים החלו

ערביי ארץ ישראל לפתח עמדה חדשה, שהביעה התנגדות לא רק ליישוב היהודי בארץ

ישראל, אלא גם לשלטון הבריטי, אשר, לטענת הערבים, טיפח את הציונות על חשבון

הערבים. גישה זו ניזונה מהמצב נבינלאומי - עליית הפאשיזם והנאציזם באירופה

מול התחושה כי מעמדה של אנגליה החל לרדת. על רקע זה פרצו בשנת 1936 מהומות

דמים שנמשכו ברציפות כמעט עד מלחמת העולם השנייה.

3. מאפייני המדיניות הבריטית בארץ ישראל מ"הצהרת בלפור" בשנת 1917 ועד "הספר

הלבן" של מקדונלד בשנת 1939

ב - 2 בנובמבר 1917 פורסמה בבריטניה "הצהרת בלפור". היה זה אירוע ראשון מתוך

סדרת אירועים שקבעו את מערכת היחסים בין יהודים, ערבים ובריטים בארץ ישראל.

בכתב המנדט, שעליו הוחלט בועידת המעצמות בסן רמו בשנת 1920, ואשר אושר על ידי

חבר הלאומים בשנת 1922, נקבע מפורשות כי בריטניה מתחייבת להגשים את "הצהרת

בלפור" מתוך הכרה בקשר ההיסטורי שבן ארץ ישראל והעם היהודי. היהודים בארץ

והתנועה הציונית בעולם קבלו בשמחה רצף זה של אירועים וחשבו כי בתקופת הנציבות

של הרברט סמואל יוגשמו כל ציפיותיהם. ערביי ארץ ישראל התנגדו לנסיונות לממש

את "הצהרת בלפור". על רקע זה פרצו הפרעות בשנים 1920 ו1921. מהומות הדמים

האלו הניבו את פרסום "הספר הלבן" של צ'רצ'יל משנת 1922, שהיה הראשון מבין

שלושת "הספרים הלבנים", שפירסמה בריטניה עד 1939. "הספר הלבן" של 1922 אישר

אמנם את מימוש "הצהרת בלפור" וקבע את זכותם של היהודים לשבת בארצם בזכות ולא

בחסד, אולם סעיף הגבלת העליה יצר תקדים מסוכן לממשלות המנדט הבאות. הוכח

גם כי בריטניה דואגת בראש ובראשונה לשמור על האינטרס הבריטי באזור, גם במחיר

של כניעה ללחץ הערבי.

בעקבות מאורעות 1929 הגיעה לארץ ועדת חקירה ( ועדת שאו ), שהמליצה להגביל את

עלית היהודים ולפקח על קנית הקרקעות. כמו כן קבעה הועדה כי אין בכתב המנדט

שום התחייבות המחייבת את ממשלת המנדט לממש את רעיון הקמת הבית הלאומי. באוקטובר

1930 התפרסם "הספר הלבן" של פאספילד - שר המושבות הבריטי. ב"ספר הלבן" משנת

1930 היה נסיון ברור להנציח את הרוב הערבי בארץ על ידי הפסקת העליה. שוב

הוכח שאכן הלחץ הערבי מניב פרות ובריטניה שואפת להסתלק ממחויבותה למימוש רעיון

"הבית הלאומי" בארץ ישראל.

חודש לאחר שפרצו המאורעות בשנת 1936 שלחה בריטניה לארץ את הועדה המלכותית בראשותו

של הלורד פיל. בדו"ח שהגישה, סקרה הועדה את המצב שהשתרר בארץ בעקבות המנדט

והגיעה למסקנה כי יש לחלק את הארץ לשתי מדינות - יהודית וערבית.

בסוף שנת 1938, לאור המצב הבנלאומי המתוח וענני המלחמה המתקדרים, חלה תפנית

דרסטית במדיניות הבריטית. הבריטים, שהיו זקוקים לתמיכת הערבים כדי להגן על

המזרח התיכון, נסוגו מרעיון החלוקה.

במאי 1939 פורסם "הספר הלבן" השלישי - של שר המושבות מקדונלד. "הספר הלבן"

של מקדונלד הגביל את העליה היהודית ל - 75000 איש בלבד לחמש שנים והיתנה את

חידוש העליה לאחר מכן בהסכמת הערבים. "הספר הלבן" של מקדונלד היה הביטוי

הבולט ביותר למדיניותה הפרו - ערבית של בריטניה, לנסיגתה המוחלטת ממחויבותה

לרעיון "הבית הלאומי" ולסתימת הגולל על "הצהרת בלפור". עשרים שנות שיתוף

פעולה בין התנועה הציונית ושלטונות המנדט הבריטי באו לקיצם.

שיעור מספר 26

התנועה הלאומית היהודית בשנים 1917 - 1030 - סיכום שיעורים 17 - 25

הצעות דידקטיות

מהלך השיעור

1. המורה יסכם את השיעורים 17 - 25 בהתאם לנקודות המוצעות במערך השיעור.

2.מונחים, מושגים, אישים - טבלה מסכמת - פעילות סיכום קבוצתית

ניתן לערוך את הסיכום בכמה אופנים:

 - התלמידים יסכמו את נושאי השיעורים שנלמדו באמצעות השלמת הטבלה

 - התלמידים יתבקשו להכין בעצמם מילון של עשרת המושגים/מונחים/אישים המשמעותיים

   ביותר לסיכום הנושא התנועה הלאומית היהודית בשנים 1917 - 1939

 - כל קבוצה תערוך רשימה של עשרת המושגים/מונחים/אישים המשמעותיים ביותר לסיכום

   נושאי השיעורים 17 - 52. הקבוצות תתחלפנה ברשימות, כשעל כל קבוצה יהא להשלים

   את הרשימה של הקבוצה האחרת על ידי פירוש /משמעות כל מונח והתקופה אליה הוא

   מתייחס.

- חידון קבוצתי. המורה יערוך חידון בין הקבוצות. המורה יקרא את של המונח/אישיות,

  הקבוצה שתכריז ראשונה על התשובה הנכונה תזכה בנקודות. תשובה שגוייה תוריד

  נקודות.